<h1>הגהות שערי דורא סימן ס"ג</h1>
<h2>דף צח.</h2>
א)והא דקיי"ל ביצה בששים ב)ואין הביצה מן המנין מסקינן ה"מ דאית ביה אפרוח אבל ביצים של עוף טמא או ביצת טריפה שנתבשלו עם ביצים של עופות טהורות אינן אוסרות ואין צריכין שיעור דקיימ"ל דמיא דביעי לאו כלום הוא (ולא יהיב טעמא באחרנייתא) ג)וזהו לפרש"י שפירש כך בא"ט [ס"ד ע"ב] גבי גיעולי ביצים מותרים ד)אבל ר"ת חולק ומפרש גיעולי ביצים שהכה התרנגולת על בית רחמה ומפלת ביצתה שלא נגמרה כל הצורך (בקליפתה הקשה) ואשמעינן שלא נאסר משום אבר מן החי אע"ג דיצאה קודם זמנה והוי השתא כמו ביצים מוזרות דאיירי בהיתר ביצים גופייהו ולא איירי מידי בבישולה). [שערי דורא הלכ' ביצים סימן ס"ג]. א)0מסקינן דביצה שיש בה אפרוח או ה"ה דם דבס' והיא אסורה ובס' ואחת והיא מותרת. לפי שיש ביצים קטנות וגדולות. ולפיכך הוסיפו א' להשלימו לששים בינונית אשר"י פרק גה"נ סי' כ"ח. ב)0כתב א"א הרא"ש ז"ל דמסקי' בס"א בהיתר כו'. ולא פליגו ש"ד וא"ז אאשר"י בהא ונקטו ששים כלישנא דרגיל בתלמוד מהרא"י ז"ל. ג) (כ"י לייפציג) אבל אם ביצה [טמאה] נקובה או קלופה אפי' אין בה אפרוח או דם צריך ס' לבטלה א"ז. ד)0אבל ר"ת חולק כו' סה"ת סי' ל"א והא"ז תל"ו והמרדכי תרע"ז (והגה' מרדכי תשל"ט והגה"מ פט"ו ממ"א) כתבו כר"ת והכי נהוג לחומרא מהרא"י ז"ל. ה)0תרנגולת שישבה על הביצים ג' ימים ובורחת מהם אם חוזרת עליהן תוך ג"י עדיין יש להן חמימות ולא יתקלקלו אבל אם חוזרת אחר ג"י (ד"ק נתקררו) אז עבר החמימות ונתקלקל עכ"ל. ד"ל בשם סמ"ק.
